חג פסח שמח - 2017 » איכות עם חיוך

Post Views: 568

חג פסח שמח - 2017

הערב אנו חוגגים ערב חג פסח, תשע"ז. כלומר – י"ד בניסן, שנת 5777. תאריך יפה, עם הרבה שביעיות.

כמו כל שנה, אני משתדלת ללמוד משהו חדש (בשבילי) בכל חג. מה שחדש עבורי אינו בהכרח חדש עבורכם, מאחר שהתחלתי ללמוד מאוחר בחיי. ואולי היה צריך להיות ברור לי כבר שנים רבות, אך לא חשבתי על זה, כפי שקורה לנו המון, עם כל האוטומטים איתם אנו רגילים לחיות את חיינו.

ואז, פתאום, רעיון שלא שמנו לב אליו קודם, חדש, מגיע וצץ, ואנו אומרים: "נכון! זה כל כך פשוט! איך לא חשבנו על זה בעצמנו…".

הגיע פסח - יום הולדת שמח!

אז הרעיון ה"חדש" עבורי בפסח זה הוא שחג הפסח הוא ציון יום ההולדת של העם היהודי, כעם. לא כתופעה, לא כשבט קטן ומוזר אי שם בכנען, המובל ע"י מנהיגים חדשניים בעלי מעוף מחשבתי בלתי רגיל ומתקדם באופן מפליא. אלא כעם, כיחידה אחת, גם אם עדיין לא לגמרי מאוחדת, ומחולקת לשבטים, אבל עם אחד ויחיד ובעל הכרה בכך.

הרי מי שירד מצרימה היו "70 איש" (כמובן, נספרים הגברים, המסוגלים לשאת נשק), משפחה יחידה, בסה"כ דור רביעי של התמהוניים האלה שהגיעו אלוהים יודע מעין (אור במסופוטמיה) עם הרעיון ההזוי הזה של אלוהים יחיד, בתוך ים של עובדי אלילים שונים ומשונים סביבם. דור רביעי! זה לא היה עדיין עם, אפילו לא קרוב לזה.

את האיחוד הזה מתחילים עבורנו קודם כל המצרים, בכך שהם משעבדים שבט זה וגורמים לו לסבל קבוצתי ולקשיים, עליהם הוא צריך להתגבר יחדיו, מתוך איחוד. אז מופיע משה, מנהיג יחיד לכולם, ולוקח את הקייס שלהם מול פרעה באומץ. כמובן, האותו והמפתים עוזרים כאן ללכד את העם הזה מאחורי משה ואותו אלוהים חצי-מוכר של אבותיהם.

ואז, בסיני, העם הזה צריך לבחור, כקבוצה, לקבל את התורה. בלי להכיר, בלי להבין, בלי לשקול. פשוט לקבל – מתוך אמון.

"נעשה ונשמע" הוא הבחירה האולטימטיבית של הנציגים הראשונים של העם היהודי. הבחירה להפוך ליישות אחת מאוחדת, לפחות, תחת החופה הזאת של הנחיות התורה, אותה התחייבות לקבל, ללמוד, ללמד, לקיים.

וכמובן, בילוי 40 השנה הבאות בסיני ליכד את הקבוצה הזאת במידה לא קטנה והעצים את היותה עם יחיד, גם אם הוא המשיך עוד מאוד שנים לשמור על ההשתייכות לשבטים של בני ישראל, שקיימת, למעשה, עד היום, עם כל "אבדן השבטים" וכל אי הודאות. וממשיכים ובוחרים, עד היום, להיות חלק מהעם הזה, עם כל הקשיים שלו.

שלא תהיינה אי הבנות: היינו שבט ואנחנו עדיין שבט. אך אנחנו שבט, שהתאחד אז, בעת יציאת מצרים, תחת מתן התורה, שמובילה אותנו מזה למעלה משלושת אלפי שנה. לפעמים אנו טובים יותר בלעקוב אחר הנחיותיה – ולפעמים פחות; לפעמים אנו מלוכדים יותר – ולפעמים פחות; לעיתים אנו חשים באיחוד הזה יותר – ולעיתים פחות. וכיום יש לנו דברים נוספים, המאחדים אותנו כעם וכלאום. אך ללא ספק, כולנו, במוקדם או במאוחר, חשים באיחוד הלאומי הזה שאינו מגיע מבחוץ, אלא מאי-שם בתוכנו.

עם אחד ומיוחד

והאיחוד הזה הוא ייחודי. מעל שלושת אלפים שנה אנו עם ייחודי, עם הצלחה כזו או אחרת, אך העם העתיק ביותר עם תרבות רציפה, הסטוריה רציפה, תורה, מטרה. ליכוד מדהים למרות כל הפיזור הלא פחות מדהים וכל הניסיונות של כולם (במוקדם או במאוחר) להשמידנו. ואפילו למרות הפילוג בדיעותינו הפוליטיות. ובהגדה של פסח, בסדר פסח, אנו זוכרים את האיחוד הזה ומדגישים אותו: "כי כבכל דור קמים עלינו לכלותינו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".

מה שבסופו של דבר רק הופך לגורם נוסף של ליכוד לעם הזה, היוצא מן הכלל כמעט מכל הבחינות.

אז אני מאחלת לכולנו איחוד וליכוד עם העם שלנו למרות כל הפיצול וההבדלים שבינינו, כי הדומה שבינינו חשוב הרבה יותר מהשונה.

שנצא מעבדות הרעיונות העקשניים שלנו לחירות שבאה רק מתוך אחדות משפחתית אחת, ושנשכיל, כעם, להמשיך ולהתפתח למען הפיכת העולם למקום טוב יותר עבור עצמנו ולטובת כל העולם.

הכנתי עבורכם ברכה לפסח, כהמשך של סדרת המנדלות שבה בחרתי לעצב השנה את כל הברכות לחגים. לחיצה על התמונה תגדיל אותה. תהנו!