איכות עם חיוך – ללא מאבק

איכות עם חיוך - ללא מאבק

גישה המניבה תוצאות ברמה אחרת

בחרו את המסלול המתאים לכם:

וצרו קשר לקביעת פגישה בלתי מחייבת אצלכם בארגון.

מי צריך יעדים?

אני שומעת את זה כל הזמן: איך אפשר לקבוע יעדים אם איננו יודעים אם נוכל להגיע לשם?

בין אם מבינים זאת או לא, שאלה זו מגיעה מראיית מציאות המבוססת על פחד וחוסר בטחון. חוסר אמונה בעצמכם. הרי, אם אדם אינו מאמין בעצמו, בחברה, בעמיתיו, וכו', איך יוכל להתחייב שיגיע לאיזה יעד שכרגע נראה לחלוטין מעבר ליכולתו?

ומה יגידו כל מי שמכיר אותו על היעד הזה, שנראה כעת "לא מציאותי" לחלוטין? איך יעמוד מול משפחתו, חבריו, עמיתיו, מנהליו ועובדיו, אם יתחייב ליעד ולא יעמוד בו?

לא, קל יותר לא להתחייב, לא לקחת סיכונים, לזרום, לבחור בדרך ה"בטוחה", להמתין עד שנדע שאפשר לעמוד ביעד, לפני שנאמר משהו. כך נגן על עצמנו מפני אכזבות ומפלות.

וכך נפספס את רוב הדברים השווים בחיים.

איור מעטיפת הספר "הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות" במהדורה המקורית, הוצאת BLTC, משנת 1864, באיוריו המקוריים של צ'ארלס דוג'סון (ליואיס קארול) בעצמו.
אילוסטרציה: דרכים רבות להגיע אל היעדים

למה צריך לקבוע יעדים?

זהו בדיוק אחד הפרדוקסים הקטנים של החיים: קודם כל – קובעים את היעד, ואחר כך – מחפשים את הדרך להגיע לשם. ויתכן שלא נגיע, אך הסיכוי להגיע גבוה הרבה יותר אם נקבע את היעד מאשר אם לא. כי אם לא נקבע את היעד הזה – בטוח לא נגיע שלם אלא בדרך נס, במקרה.

טוב, זה שכל ישר. הרי איך תדע להגיע לאן שהו אם אינך יודע לאן אתה הולך? כל הרעיון מאחורי מכשירי ה-GPS למיניהם הוא לקבוע את היעד בנקודת התחלה כלשהי, ואז לחפש את המסלול המיטבי. אז למה שתהליך של ניהול פרויקט או תהליך (כל פרויקט או תהליך, החל מבקרת משקל ועד לתכנון מעבורת חלל) יהיה שונה?

איך קובעים יעדים?

אנו מציגים לילדים רעיונות "רציניים" באמצעות ספרות. בספרו המוכר בכל העולם "הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות" (Alice's Adventures in Wonderland) מעביר ליואיס קרול (Lewis Carroll) שיעור זה ממש לאליס, באמצעות החתול הצ'שירי המחייך.

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס.
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע," אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן," אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול.
"בתנאי שאגיע לאנשהו," הוסיפה אליס כהסבר.
"בטוח שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה".

במילים אחרות, אם אינכם יודעים לאן ללכת, לא משנה מה תעשו, עדיין תגיעו לאנשהו. השאלה היא, האם תאהבו את המקום הזה? אם כן, עליכם לחשוב טוב, לאן אתם רוצים להגיע. זה יהיה היעד שלכם.

[elementor-template id="15190"]

ואיך נגיע לשם?

לאחר שקבעתם את נקודות ההתחלה והסוף של המסע שלכם, תוכלו לחפש ולבחור אחד מהמסלולים השונים להגיע לשם, ואת הפעולות שיש לנקוט כדי להתקדם. קוראים לזה "תכנית" – אבל זאת נשאיר לפעם אחרת.

ספינת הצי האמריקני קונסטיטוציה, ציור של טום פרימן, 1815
ספינת הצי האמריקני קונסטיטוציה, ציור של טום פרימן, 1815

ומה אם לא מגיעים?

אולם, עדיין נותר דבר אחד לומר כדי להרגיע את פחדיהם של בעלי הלב החלש והמפקפקים בעצמם: אני מודעת לכך שאין שום טעם לומר לכם לא לפחד. פחד אינו דבר רציונלי. אז אם אתם פוחדים – אני מבינה אתכם, ויכולה לחלוק שגם אני לעתים פוחדת כמוכם. זה טבעי. אבל המחוייבות לתכנית אינה חתונה קתולית, והיא אינה חקוקה בסלע. היעדים גם עלולים להשתנות עם הזמן וההתקדמות, וגם זה נהדר.

אם לאורך הדרך תמצאו את עצמכם בכל זאת מתקדמים בכיוון הלא-נכון, אז היופי בתהליך התכנון הוא… כמו ספינה בים… אפשר לשנות!

חזרו וקבעו יעדים מחדש! בסופו של דבר תגיע לאן שאתם רוצים. אם תדעו לאן פניכם ותתמידו בהליכה…

[elementor-template id="16514"]

פוסט זה זמין גם ב: English

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *