איכות עם חיוך – ללא מאבק

איכות עם חיוך - ללא מאבק

גישה המניבה תוצאות ברמה אחרת

בחרו את המסלול המתאים לכם:

וצרו קשר לקביעת פגישה בלתי מחייבת אצלכם בארגון.

המטרה הקיומית

מאחר שזה הפוסט הראשון באתר הזה, חשבתי רבות על מה אכתוב, על איזה נושא אדבר. יש כל כך הרבה מה לומר. כמובן, הגיוני היה להתחיל מהתחלה, מהי הבטחת איכות, בעצם. מהי מטרתה.

אבל אז הבנתי שכדי להסביר מהי הבטחת איכות, כדאי להתחיל ממה שהיא לא.

אנשים רבים, רבים מדי, חושבים שהמטרה של הבטחת איכות היא כמו… של שוטרים: להפסיק "עבירות", "כשלים" ו"בעיות" מלקרות. ואם כל אלה או אי אלו מהם קורים בכל זאת – "לתפוס את האחראים" ולדאוג שזה לא יקרה יותר.

אני מוצאת שזו גישה מיושנת, ועייפה ושגויה מיסודה. הדבר היחיד שהיא מביאה הוא התנגדות וחוסר שיתוף פעולה, מין עימות מובנה לתוך המשוואה עוד לפני שזו התחילה לפעול.

אילוסטרציה: שוטרים

עימות מתמיד הוא הסיבה המובילה לשחיקת אנשי האיכות במקומות עבודתם. העימות המתמיד הזה, המלחמה הבלתי פוסקת עם ההנהלה מצד אחד, שאינה ממש מבינה למה אנחנו פה, אבל מה לעשות – ה-ISO דורש, אז צריך לסבול אותנו ואת ה"ביורוקרטיה המיותרת הזו" – והעובדים מאידך, החשים, ובצדק, שנושפים להם בעורף כל הזמן ו"מחפשים" אותם, בלשון העם. למען האמת, אני לא ממש יכולה להאשים אותם. מי אוהב שבודקים אחריו? ואם אכן פספסו משהו, מי אוהב לעשות את עבודתו פעמיים?

[elementor-template id="15197"]

אז אם לא "שוטרים ארגוניים", מהי מטרת קיומנו?

נו טוב, הסלוגן המוכר היטב: שיפור מתמיד.

אה… טוב, בהצלחה. כי כולם הרי יודעים שבמדינת ישראל…

אז זהו, שכאן יש לנו בעיה. שיפור מתמיד הוא סלוגן יפה, אבל הוא מצריך כמה דרישות סף.

  1. קיום מדדים כמותיים ומציאותיים, המשקפים את כל הפרמטרים אותם נרצה לשפר. כלומר… בכל מקום, בכל פונקציה, בכל מחלקה.
  2. מדידה של תוצאות אמת בתהליכים של אותם מדדים. ורבותי, נא לא להתבלבל: לא אנשי האיכות הם האחראים למדידה זו או אפילו לאיסוף ועיבוד הנתונים פה. כל מחלקה ופונקציה אחראית למדדים שלה.
  3. ניתוח מגמות העבר והשוואה לקיים.
  4. שיתוף פעולה עם כל המחלקות והפונקציות הנמדדות.
  5. מתודולוגיה של פתרון בעיות.

ואם חשבתם ש-4 הסעיפים הראשונים קשים – אז האחרון עולה על כולם. כאן עיני רוב האנשים מזדגגות להן. מתודולוגיה? איזו מתודולוגיה?

שיפור בתוצאות תהליך יכול להתקיים אך ורק אם אנו משפרים את התשומות לתהליך ו/או התהליך עצמו. לשני דברים אלה יש צורך בחקר גורמי השורש לתוצאות הקיימות (בין אם יש חריגה או רק צורך בשיפור). ולשם גילוי גורמי השורש והדרכים לפתרון, יש צורך בעבודה שיטתית. מתודית. כלומר – לא ניסוי וטעייה, לא שליפה מהמותן, כהרגלנו בקודש. 

והחדשות הטובות הן – לא רק שישנה מתודולוגיה כזו, אלא ניתן וצריך ללמוד אותה. הרי זו מטרת קיומנו! זה מה שמאפשר שיפור מתמיד אמיתי ויעיל!

התרשים המקורי נלקח ממאמר "פתרון בעיות שיטתי" באתר של חברת CSense.

תרשים: מתודולוגיה של פתרון בעיות
תרשים: מתודולוגיה של פתרון בעיות
[elementor-template id="16514"]

פוסט זה זמין גם ב: English

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *