העיוורים
אגדה הודית עממית עתיקה מספרת על שישה קשישים עיוורים, אשר לא ראו פיל מימיהם ומאוד התאבלו על כך. הם ישבו לצד הדרך והתלוננו על שלא ראו מימיהם פיל, ואז בא בדרכם אדם עם פיל, שמע אותם והחליט לעזור להם. ג'והן גודפרי סאקס (1816-1887) הפך משל עתיק זה לשיר המובא מטה.
"העיוורים והפיל"
מאת ג'והן גודפרי סאקס/תרגום – שמואל רוזן
שִׁשָּׁה הָיוּ בְּאִינְדּוּסְטָן
שׁוֹקְדֵי עַל מִשְׁנָתָם,
יָצְאוּ לָזוּן עֵינָם בְּפִיל,
אַף כִּי עִוְּרִים שֶׁשְׁתָּם,
שֶׁאַגַּב הִסְתַּכְּלוּת
תָּנוּחַ דַּעְתָּם.
רִאשׁוֹן אֶל מוּל הַפִּיל צָעַד,
וּכְדֶרֶךְ הַסּוּמָא
מִשֵּׁשׁ הֵיטֵב בְּצַלְעוֹתָיו,
הִפְטִיר מִיָּד: "מַשְׁמָע,
הַפִּיל רֵעַי בְּלִי צֵל סָפֵק,
הִנּוֹ כְּעֵין חוֹמָה."
שֵׁנִי אָחַז בְּשֶׁנְהַבָּיו
יָדָיו שְׁלוּחוֹת מָרוֹמָה:
"הוּא כֹּה חָלָק, אָרֹך וָחַד,
מִבּוֹמְבֵּי עַד לְרוֹמָא,
אֵין כָּל פְּלֻגְתָּא כִּי זֶה הַפִּיל,
הִנּוֹ כְּעֵין הָרוֹמָח."
שְׁלִישִׁי, שֶׁבִּשְׁקִידַת מַתְמִיד
אֶת תַּלְמוּדֹו רָכַשׁ,
לָפַת חִדְקוֹ הַחֲלַקְלַק,
וּבְבִטְחָה לָחַשׁ:
"הַפִּיל רֵעַי, בְּלִי פִּקְפּוּק,
הִנּוֹ כְּעֵין נָחָשׁ."
הָרְבִיעִי, עוֹקֵר הָרִים,
יָצָא נֶגְדּוֹ חוֹצֵץ,
יָדוֹ סָבִיב לַבֶּרֶךְ שָׁת
לַוִּכּוּחַ קֵץ:
"הַפִּיל, הָעֵזּוּ לְהַכְחִישׁ,
הִנּוֹ כְּעֵין הָעֵץ."
הַחֲמִישִׁי בָּאֹזֶן חָשׁ,
וּבַטּוּחוֹת צָפָה,
מַסְקָנָתוֹ כְּמַסְמֵרוֹת,
מִלָּיו אֱמֶת צְרוּפָה:
"הַפִּיל, וְדַי לְהִתְפַּלְפֵּל,
הִנּוֹ כְּעֵין הַמְּנִיפָה."
שִׁשִּׁי שָׁלֵו וּמְכֻנָס
וְסֵמֶל הַפִּקְחוּת,
תָּפַס לַפֶּלֶא בִּזְנָבוֹ
וְסוֹף לַהִתְוַכְּחוּת:
"הַפִּיל, וְזֶהוּ סוֹף-פָּסוּק,
הִנּוֹ כְּעֵין הָחוּט."
וְכָך חַכְמֵי הָאִינְדּוּסְטָן
הִתְפַּלְפְּלוּ פְּלָאִים,
וְכָל אֶחָד אֶת דַעְתּוֹ
בְּקַ"ן דֵּעוֹת הִטְעִים,
וְכָל אֶחָד צוֹדֵק מְעַט,
אֲבָל כֻּלָם טוֹעִים.
אָכֵן לֹא פַּעַם בְּרִתְחַת פֻּלְמוּס
לַמִּתְוַכְּחִים שִׁטָּה,
נֹוגְחִים מִבְּלִי לָדַעַת כְּלָל,
מַה שֹּׁרֶשׁ הַפְּלֻגְתָּא
וְכָךְ מִתְפַּלְפְּלִים עַל פִּיל
עֵינָם לֹא רָאֲתָה.
אמנם המשורר המכובד של המאה ה-19 כיוון את חוד נוצתו אל הוויכוחים הדתיים של התאולוגים, המשל הזה ישים גם בימינו, ואפשר להשליכו על כל דבר.
לכל ארגון מחלקות רבות ושונות, ובהן עובדים אנשים בעלי השכלה שונה, מקצועות שונים, גישה שונה, חשיבה שונה, אשר מאוחדים על ידי מטרה משותפת על מנת לאפשר עבודה חלקה של הארגון ולייצר ולספק את המוצר או השירות.
יחד עם זאת, לכל אחד מהם רק פיסה של המידע לגבי הפעילות המלאה, של התהליך המלא. כל אחד רואה את הפיסה שלו בלבד. ואז הם נפגשים כולם בחדר הישיבות ו… נו טוב… כמו אותם עיוורים, "מִתְפַּלְפְּלִים עַל פִּיל עֵינָם לֹא רָאֲתָה".
מה הפלא שקשה למצוא פתרונות אמיתיים לבעיות?
פוסט זה זמין גם ב: English