שתי נקודות עיקריות עלי להעלות כאן.

ראשית, בתחרות מישהו תמיד מפסיד, או יותר נכון – כולם, פרט לאחד. מישהו אחד מנצח, כן, יופי, נכון – אבל כל היתר מפסידים. ודאי תגידו: "טוב, זו טבעה של תחרות". ואני אסכים איתכם במאת האחוזים. אכן, זו טבעה של תחרות. אבל מה שזה אומר הוא שפרט למנצח, שיוצא מועצם, כל היתר הם באנרגיה יורדת ובתחושות שליליות, כלומר מוחלשים. מכאן שהמנצח תמיד מעצים את עצמו על חשבון אחרים.

חישבו על עצמכם ועל אלה שאתם מכירים, על תחרות עם מישהו בעבודה בה הפסדתם. האם באופן טבעי חשתם טוב לגביו? עד כמה רציתם לעבוד איתו יחד על פרוייקטים ובעיות? כמובן, תוכלו לשבת עם עצמכם ולעשות עבודה עצמית גדולה ולהבין שזה לא אישי… אבל זו עבודה לא קלה, דורשת השקעת אנרגיה גדולה ולא כולם יכולים לעשות אותה. אז התחושות השליליות שלכם, הפגיעה שחשתם, תמנע מכם את היכולת לעשות עבודה ביחד על הצד הטוב ביותר. זו פגיעה ישירה בארגון בו אתם עובדים, זו המשמעות של אנרגיה יורדת, של ארגון מוחלש.