תחרות או שיתוף פעולה?

במרבית מקומות העבודה, בתי הספר, משפחות וחוגים חברתיים אחרים נהוג לחשוב שתחרותיות היא דבר טוב, מעודד אנשים ומתמרץ לפעולה. האמנם?

אלפי קון, סופר ומנחה בנושאי חינוך, הורות ומדעי החברה, השקיע שבע שנים לסקירה של מעל 400 מחקרים העוסקים בשאלה של תחרות מול שיתוף פעולה. את מסקנותיו פרסם ב-1986 בספרו הקלאסי "אינו עומד בתחרות: הטיעון נגד תחרות" (No Contest: The Case Against Competition).

קון אומר בספרו:

"הכמות האידיאלית של תחרות… בכל סביבה שהיא, בין אם זו כיתה, מקום עבודה, משפחה, מגרש המשחקים, היא כלל לא… [התחרות] היא תמיד הרסנית".

דר' וו.אדוורדס דמינג', לו אנו קוראים אבי האיכות, אומר על ספר אחר של קון, "נענשים על יד פרסים: הבעיה בכוכבים, תכניות תמריצים, מאיות, שבחים ומני שוחד אחרים" (Punished by Rewards: The Trouble with Gold Stars, Incentive Plans, A's, Praise, and Other Bribes) משנת 1993 את הדברים הבאים:

"אלפי קון פותח עולם חדש של חיים, כשהוא מסייע לקורא להבין את ההפסדים הגבוהים כתוצאה מפרסים – ולהחליף דרכי פעולה יקרות בטובות יותר".

"היינו בכלא עקב חינוך מוטעה. בהבנתו ששיתוף פעולה הוא התשובה, ולא תחרות, אלפי קון פותח עולם חדש של חיים. אני חייב לו על כך המון."

בואו נבחן דקה את שני המושגים האחד מול השני ונבין, בקצרה ועל קצה המזלג, מדוע חושבים יותר ויותר מגדולי המוחות היום במדעי החברה והפסיכולוגיה ששיתוף הפעולה עולה לאין ערוך על תחרות.

ולשם ההשוואה הזאת עלי קודם להיות מאוד ברורה במושגים ובמטרה של מאמר זה:

  • אין כאן מקום להשוואה של מה יותר טוב, תחרות או שיתוף פעולה, כי המושגים "טוב" או "רע" הינם לא יותר משיפוט מיותר. איננו באים לשפוט את המושגים או להביע דעה.
  • המטרה של הסקירה היא להבין, איזה מודל מבין השניים מקרב אותנו יותר ליעדים שלנו, מקדם אותנו יותר.
  • היעד אליהם אנו שואפים הם מקסימום תוצאות במינימום השקעת אנרגיה (מכל סוג).

כעת כשמיקדנו את עצמנו ומה אנחנו מחפשים, בואו נבחן כל אחד מהמושגים, את התוצאות שהם מניבים ואת האנרגיה שהם צורכים, ונבין מהו המודל העדיף.

תחרות

בתחרות תמיד מישהו מפסיד. מישהו מנצח, כן, יופי – אבל מישהו מפסיד. תגידו – טוב, זו טבעה של תחרות. ואני אסכים איתכם במאת האחוזים. אכן, זו טבעה של תחרות. אבל מה שזה אומר הוא שפרט למנצח, שיוצא מועצם, כל היתר הם באנרגיה יורדת ובתחושות שליליות, כלומר מוחלשים. מכאן שהמנצח תמיד מעלה את האנרגיה שלו על חשבון אחרים.

אם נכריז על תחרות בנושא מסוים או מחלקה כלשהי, נקבל אמנם תוספת תוצאות. אבל מאחר שהתמריץ לתוספת ההשקעה היה חיצוני, כלומר לא בגלל שהאנשים רצו לעבוד טוב יותר, אלא רק בגלל הפרס שהובטח, תוצאות אלה קצרות טווח הן. הסתיימה התחרות – כולם שוקעים חזרה.

כעת נחבר את שני הדברים יחדיו: כולם שוקעים חזרה, כאשר מרביתם בתחושות שליליות ומוחלשים – סה"כ התוצאות יורדות.

שיתוף פעולה

בשיתוף פעולה כל אחד נותן לקבוצה את כוחותיו, ואז היכן שחבר קבוצה אחד חלש – שם מגבה אותו חבר קבוצה אחר, חזק בתחום הזה. כל חבר בקבוצה הוא בעל ערך שווה לאחרים, ותרומתו לכלל מוערכת על ידם. ההצלחה של הקבוצה מעצימה את כל חברי הקבוצה. היעדר תוצאות יוצאות דופן אינן מחלישות את חברי הקבוצה, כי הם תומכים זה בזה. לכן גם במצב של הצלחה וגם במצב של אתגר כל חברי הקבוצה מועצמים. במילים אחרות – האנרגיה שלהם גבוהה, התחושות חיוביות.

אנשים עובדים טוב יותר כאשר הם יודעים למה וכאשר הם מרגישים טוב. הידיעה שתרומתך לקבוצה מוערכת והתחושה הטובה משיתוף הפעולה מניעים את האנשים מבפנים, כמעין מנוע פנימי, לעבוד טוב יותר, לעשות את המאמץ, לקחת אחריות.

התוצאה שמתקבלת היא שיפור ארוך טווח ומתמיד.

אז מה דעתכם? מה עדיף? אם תשאלו אותי – זה מחוץ לתחרות…

לייק, שיתוף ומשוב

אם אהבתם את המאמר – אנא עשו לייק ושתפו עם חבריכם ועמיתיכם בקישורים מטה או בראש העמוד מימין.

אם תרצו להגיב עליו בכל דרך – אנא עשו זאת, אשמח לקבל כל משוב.

תוכלו גם להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על מאמרים חדשים לתיבת המייל שלכם.

תודה.

פוסטים קשורים

תגובות

תגובות

מהנדסת הבטחת איכות ICQE מאז 1996, מהנדסת אווירונוטיקה וחלל, בוגרת טכניון. מרצה להנדסת איכות לקראת הסמכת ICQE ולהבטחת איכות מאז 1996: תחילה במחלקה ללימוד חוץ של המכללה האקדמית כנרת, ואחר כך גם במכללות נוספות בצפון הארץ (בקריות, בשלומי). מאז 2008 עצמאית במעוף דבורה, יועצת, מבצעת סמינרים והרצאות במפעלים בצפון הארץ. עוסקת בטווח רחב של עיסוקים: חינוך, עיצוב אתרי אינטרנט, אמנות, אימון, יהדות ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *